פסק-דין בתיק ת"ק 3009-01-11

התובע הגיש תביעה קטנה במסגרתה הוא מבקש להשיב לו סכום של 6,550 ש"ח ששילם לנתבעת עבור קורס ללימוד אנגלית, וזאת לטענתו משום שהוטעה על ידי נציגי הנתבעת להאמין, כי סכום זה יוחזר לו במלואו אם בתום תקופת הלימודים לא יגיע לרמה המיוחלת של ידיעת השפה האנגלית.

הנתבעת מנהלת ומפעילה רשת של בתי ספר ללימוד השפה האנגלית.

ביום 17.9.2008 נרשם התובע אצל הנתבעת לקורס ללימוד השפה האנגלית במשך 12 חודשים, החל מיום 20.9.2008 ועד ליום 20.9.2009, ושילם לה 6,550 ש"ח.

קדמה לכך פגישת ייעוץ במשרדי הנתבעת, שבה הציג נציג הנתבעת, יקי, לתובע את מסלול הלימודים, המורכב  מ-4 רמות לימוד, כאשר בכל רמה 3 שלבים, ובסך הכל - 12 שלבים. לאחר בדיקה קצרה, העריך יקי כי לתובע רמת שליטה בסיסית בשפה האנגלית (שלב 2), ובמסגרת הקורס יוכל להתקדם עד לרמה בינונית (שלב 6).

לטענת התובע, הוא הסביר ליקי, כי הוא זקוק לשיפור ידיעותיו בשפה האנגלית, כדי לעבור בהצלחה מבחן מיון לרמות בשפה האנגלית (מבחן אמי"ר) במרכז הארצי לבחינות ולהערכה, לאחר שנרשם ללימודים אקדמיים.

כמו כן, לטענתו, הוא הביע לפניו את חששו, טרם הרישום לקורס, כי בשל היותו בעל משפחה, העובד במשמרות בשעות בלתי שגרתיות, הוא לא יוכל לעמוד בתנאי הקורס. ואולם, יקי הרגיע אותו באמרו, כי תכנית הלימודים אינה מחייבת נוכחות גבוהה, וכי הוא יוכל לעבור בהצלחה את הקורס גם בתכנית של 4 שעות שבועיות.

לטענת התובע, יקי הבהיר לו, כי אם בתום הקורס לא יגיע לרמה הצפויה של ידיעת השפה האנגלית, יוחזר לו כספו במלואו.

התובע השתכנע וחתם על חוזה התקשרות עם הנתבעת.

כפי שהובטח לו, לחוזה צורפה תעודת אחריות, הקובעת, כי בהתאם לתנאים המפורטים בה, אם בתום התקופה לא יגיע התובע לרמה הצפויה של ידיעת השפה האנגלית, יוחזר לו הסכום ששילם במלואו.

בתום התקופה התברר לתובע, כי רמת ידיעותיו בשפה האנגלית לא השתפרה במידה משמעותית, והוא ביקש להיפגש עם מנהל סניף ירושלים של הנתבעת, מר בנג'י גולברט. לטענתו, בשיחה ביניהם הודה מר גולברט, כי ככל הנראה נעשתה שגיאה בקביעת הרמה ההתחלתית של התובע, והוא הסכים להעניק לו זמן נוסף ללימודים וכן שתי "רמות לימוד" נוספות, ללא חיוב כספי נוסף, אך התנה זאת בחתימה על מסמך שבו הוא מתחייב שלא לתבוע את הנתבעת.

בחודש ספטמבר 2010, לאחר שלא חלה התקדמות ברמת ידיעתו את השפה האנגלית, ביקש התובע להיפגש עם המנהל המקצועי של הקורס, מר יהונתן גזלה. לדבריו, בשיחה עמו אמר גזלה, כי יאפשר לתובע להשלים את הקורס, אך אין הוא מתחייב כי הוא יוכל לעבור את מבחן אמי"ר. התובע דרש מהנתבעת את כספו בחזרה, אך נענה בשלילה.

בחודש נובמבר 2010, ניגש התובע למבחן אמי"ר, וקיבל ציון בלתי מספק של 68. התובע דורש את מלוא התמורה ששילם עבור הקורס שכן לטענתו הנתבעת הפרה את ההתחייבות שנתנה לו טרם רישומו לקורס, והטעתה אותו.

הנתבעת מכחישה את טענות התובע.

לטענת הנתבעת, היא מפעילה קורס ללימוד אנגלית בשיטה ייחודית, המשלבת לימוד פרטני באמצעות מחשב הכולל תמיכה של מורה, יחד עם לימודים פרונטליים על ידי מורה. לטענתה, שיטת הלימוד מאפשרת לכל תלמיד ללמוד בקצב לימוד המותאם לצרכיו וליכולותיו, וזאת בטווח הזמנים המצוין בחוזה ההתקשרות.

במסגרת זו, מעמידה הנתבעת לרשות התלמידים את מרכזי הלימוד, את הצוות המקצועי ואת כל המשאבים הנחוצים ללימוד השפה, ואלה פועלים 12 שעות בכל יום (בין השעות 9:00 - 21:00) במשך כל ימות השבוע, למעט בשבת, כאשר על התלמידים לשבץ את עצמם לשיעורים בשעות המתאימות להם, תוך שהם מחויבים לעמוד במכסת שעות מינימלית של 4 שעות שבועיות. במשך תקופת ההתקשרות התלמיד יכול להתקדם לפי קצב הלימוד המתאים לו, ולהשלים את רמות הלימוד הנחוצות לו.

לטענתה, ביום 17.9.08, טרם שנרשם לקורס, התובע הגיע לפגישת ייעוץ אצל הנתבעת, הוא סייר במרכז הלימוד, קיבל ייעוץ והדרכה לגבי הלימודים, והוצגה לו מצגת מפורטת אודות שיטת הלימוד, התכנים ותכנית הלימודים. בתום הפגישה, חתם התובע על הסכם ההתקשרות עמה.

לאחר שרכש קורס הכולל 4 שלבי לימוד לתקופה של שנה, החל התובע ללמוד ביום 21.9.08, אולם, לטענת הנתבעת, הוא לא הגיע באופן סדיר ונעדר מן הלימודים לתקופות ממושכות. לכתב הגנתה צירפה הנתבעת טבלה המפרטת את התקופות שבהן, לפי טענתה, נעדר התובע מן הלימודים. כך, למשל, על פי הנתונים המובאים בטבלה, התובע לא התייצב ללימודים במשך חודשיים, בין התאריכים 28.12.2008 - 2.3.2009. סמוך לאחר מכן, נעדר התובע מן הלימודים במשך 40 ימים רצופים, בין התאריכים 12.3.2009 - 21.4.2009.

לטענתה, גם בתקופות שבהם התובע התייצב ללימודים, הוא עשה זאת בתדירות נמוכה של כפעם בשבוע. בעקבות זאת, חווה התובע קשיים בלימודיו. הצוות המקצועי של הנתבעת שנפגש עם התובע במהלך תקופת הלימודים, הבחין כי בשל העדר עקביות והתמדה בלימודים, התובע מתקשה לשמר את הידע שרכש, והוא המליץ לו להגיע ללימודים בצורה סדירה.

הנתבעת טוענת, כי בכל תקופת הלימודים הראשונה, התובע לא העלה כל טענה כלפי הצוות המקצועי ולא הביע אי שביעות רצון מלימודיו. התובע פנה לראשונה למנהל סניף ירושלים של הנתבעת, מר גולברט, כחודשיים מתום תקופת הלימודים, ובפגישה עמו העלה לראשונה טענה בדבר אי שביעות רצונו מתוצאות הקורס.